מהם השלבים הדרושים לנו במעבר מאורח חיים הכולל תזונה לא-מאוזנת עד לגילוי ושילוב אורח חיים בריא ומספק?
אם היו אומרים לי לפני שש שנים, שאני אעשה מהפך תזונתי בחיי ואבסס אותה בעיקר על מזונות חיים, סביר להניח שהייתי בורחת מזה הכי רחוק שרק אפשר. עצם המחשבה לוותר על הקפה ועוגיות של הבוקר, על שוקולד, על שתייה חריפה, על בשר על-האש בעבור פירות וירקות, הייתה מעוררת בי אימה. ולא משנה כמה היו מבטיחים לי שהתזונה החדשה תמלא את חיי אנרגיה, חיוניות, התחדשות העור, הגעה למשקל הגוף הטבעי ללא מאמץ, חסכון בזמן ובכסף ועוד.
האירוע המכונן, אותה חוויה רבת עוצמה שבדיעבד עיצבה את אישיותי, תודעתי והתנהגותי, הגיעה משום מקום. ישבנו, אריק ואני, לאכול ארוחת-ערב בדירה התל-אביבית הקודמת שבה התגוררנו. כהרגלי, אכלתי פירכיות-אורז עם ממרח קוטג' ותירס מקופסת שימורים ואריק נגס ב"דאבל מק-רואיל". מתוך השקט של הנגיסות, הוא אומר לי "נראה לי שלפרה יש רגשות כמו לפריזו, הכלב שלי". "עזוב שטויות" אמרתי, העיקר שאף אחד לא יעז לקחת ממני את המאכלים שאני רגילה אליהם, לא משנה כמה מערכת היחסים שלי עם אוכל, הייתה חייבת שינוי. עוד באותו הערב התחלנו לצפות בסרטונים מזעזעים ביוטיוב המתעדים את תעשיית הבשר והחלב. רק הדמעות הפריעו לי לראות.
במין תחושת כעס שעבדו עלינו כל החיים וניסו להסתיר מאיתנו את האמת, יצאנו למסע גילוי עצמי על אופיו הדיאטטי של האדם. כמעט אף פעם לא שמנו עלינו מגבלות ואיסורים ולא השתמשנו בשיטת "כח הרצון" כדי להימנע ממאכלים מסוימים. הקפדנו תמיד לאכול את מה שמסב לנו הכי הרבה הנאה. זוכרת את קניית קרטון הביצים האחרון שנכנס אלינו הביתה. רציתי לפנק את אריק עם ארוחת-בוקר הכוללת סלט ביצים, שהוא כל-כך אהב. הוא מסתכל על הקרטון ואומר לי, "אני מצטער, מורי שלי, אבל אני כבר לא יכול ליהנות ממאכל שמכיל ביצים". נכנסתי לאינטרנט וחיפשתי מתכון לסלט ביצים בלי ביצים. להפתעתי מצאתי אחד כזה וזה היה טעים ומפתיע. היום אני מוקפת במזון כל-כך עשיר ונפלא שכבר אין לי שום צורך לייצר מאכל שנראה כמו סלט ביצים.
בהדרגה, ברצון ובשמחה התחלנו להוריד מהתפריט המון מאכלים שכבר לא ספקו לנו הנאה, והכנסנו לתוך ביתנו-מקדשינו, הגוף היקר שלנו, את המזון הטוב ביותר שיכולנו להשיג. העדפנו להוציא את מעט הכסף שהיה לנו אז על ארגז מנגו מאשר על ארוחת-ערב במסעדה. בד-בבד הגוף התחיל לבקש יותר מהטוב הזה.
הפוסט קצר מלהכיל את אלפי הדוגמאות היום-יומיות שעברנו בדרך. איך עברנו מקציצות בשר, לקציצות סויה, לקציצות עדשים, לקציצות אגוזים, עד שהיום, טעמם של אגוזים גולמיים מאיכות טובה שזה עתה פיצחתי, גורמת לי יותר הנאה מכל קציצה שהיא. היום אני מבינה שמטרת המסע הזה שלנו בכלל לא היה לעבור לטבעונות/ צמחונות. אלה היו, בשבילי לפחות, רק חוליה בדרכי למצוא את אורח חיים שמאפשר לגוף שלי ליהנות מאנרגיות שלא חשבתי שקיימות אצלי, בלי שימוש ברעלים מעוררים, אורח חיים שמעכב תהליכי הזדקנות, אורח חיים שמאפשר להימנע או להבין איך להתמודד עם הרבה מאוד מחלות, ללא תרופות. אלו הם לא קסמים או דיבורים בעלמא, אלא הליכה לפי חוקי החיים ולא נגדם.
יום-יום אני תוהה האם צריך לעבור את כל השלבים הרבים שעברנו בדרך חזרה אל התזונה המותאמת ביותר לאדם, או שאפשר לעבור כמו רכב ספורט, מ-0 ל-100 קמ"ש ב-10 שניות? למה צריך לעבור מחלב פרה תעשייתי, לחלב סויה לא פחות תעשייתי, לחלב אורז קצת פחות תעשייתי, ואז לחלב שקדים שהוא כבר הרבה יותר מומלץ, עד שמוציאים לגמרי מאכל שנועד לבעלי-חיים בשלב הינקות? האם לא פשוט יותר להפסיק לצרוך חלב, או משהו שנראה כמו חלב, בבת-אחת? האם חייבים לעבור ממלח שולחן רגיל, למלח-ים שגורפים ממעמקי האוקיינוס האטלנטי (ומוציא מאיזון את מרקם החיים הימיים), למלח שמטיסים אלינו במיוחד מהרי-ההימלאיה שבאסיה, עד שנגמלים לגמרי ממלח. ולא בגלל שהוא לא טעים או גורם גירוי יתר לבלוטות הטעם, אלא בזכות ההבנה שלמלח גבישי ולא משנה מאיפה הביאו אותו, אין שום יתרון תזונתי?
יש באנתרופולוגיה פרדיגמה, תבנית מחשבה פופולארית שנקראת "טקסי מעבר" שטוענת שיש 3 שלבים, אותם צריך לעבור פרט או קבוצה שרוצה לעשות שינוי, בתוך המסגרת החברתית, בה גדל. השלב הראשון נקרא שלב הניתוק, השלב השני נקרא שלב העמידה על הסף (השלב הלימינאלי) והשלב השלישי נקרא שלב ההתחברות מחדש. על אף שהתבנית הזו לא נכתבה במיוחד על מחקר של שינוי הרגלים תזונתיים, היא "יושבת" כאן היטב מכיוון ששינוי הרגלי תזונה זה עניין חברתי.
אפשר לומר שהשלב הראשון, שלב הניתוק, קרה אצלנו באותו לילה בו היינו מוכנים להשיר מבט בסרטים קשים לצפייה. הרגשנו תחושת היפרדות מהמעמד שלנו בתוך המסגרת החברתית המוכרת (משפחה, חברים ומעגלים רחוקים) ועברנו לשלב השני.
השלב השני, שלב העמידה על הסף, הוא השלב העיקרי שאני רוצה לכתוב עליו. המאפיינים שלו הם מעורפלים בהכרח. האנשים הנמצאים בשלב הזה הם אינם כאן ואינם שם אלא בין לבין. מצד אחד, התחלתי להרגיש רע אחרי אכילת בשר/ חלב ולא הצלחתי להפיק מהם את אותה הנאה שהם סיפקו לי בעבר. מצד שני, נורא רציתי לחוות את אותם רגשות נעימים שהיו סביב ארוחות משפחתיות הכוללות את המאכלים האלו. נזכרתי בערגה ברגעי ילדות מתוקים, בהם אימי נהגה להאכיל עם הידיים אותי ואת אחי. כל אחד היה מקבל מידיה ביס בתורו ועל כל ביס היה חתיכת לחם לבן טרי, עגבניות מרוסקות עם שמן זית, צ'יפס ביתי ופרוסת בשר אנטריקוט על האש. מחשבות כאלה היו גורמות לי לשאול את עצמי שאלות מאתגרות כמו "מי אני?" ו"האם אני יכולה לחזור לעמדה הקודמת שלי?" תהיתי, אולי היה עדיף להמשיך לאכול כמו כולם, כי צרת רבים חצי-נחמה (או נחמת שוטים). לא ידעתי שאני יכולה להמשיך ליהנות מהזיכרונות הנעימים ולהרגיש את אותם רגשות שהרגשתי פעם, מבלי לאכול את הדברים האלה. הסתבר לי שהגעגועים לרגש מסוים יותר חזקים מגעגועים למאכלים מסוימים.
לקח לי כמה שנים לצאת משלב הערפל הזה (ולפעמים אני עדיין מזגזגת) עד שהגעתי לנקודה בה אני נמצאת היום. מקום שבו אני יכולה לקבל את אותה מידת הנאה מארוחת פירות בשלים ועסיסיים או מאכילת ארוחת רוא-פוד שמזינה את הגוף באמת. מזון מלא חיים הפך עבורי להיות יותר טעים ומגרה מכל גורמה אחר שיגישו לי השפים הגדולים בעולם.
באנתרופולוגיה, השלב השני מדומה לעיתים גם לחושך, לשהייה ברחם או לשלב הנביטה של זרע. כל פרט שוהה בו בקצב שלו ועובר לשלב הבא, בזמן הנכון בשבילו. יכול להיות, שלי לקח הרבה זמן בגלל שגדלתי במשפחה שהחיים סובבים סביב אוכל וארוחות משפחתיות, ייתכן ואנשים שגדלו בבית יותר פתוח, שאוכל לא היה המרכז, יהיה להם יותר קל להם לעבור מתזונה אחת לאחרת. המעבר גם יכול להיות תלוי במידת התמיכה שמקבלים, והיכולת של פרט מסוים שרוצה לעשות שינוי, להקיף את עצמו/ה בקהילה תומכת.
ההתנהגות המאפיינת את השלב הזה יכולה להיות לעיתים של פחד, סבל וכניעה. אנשים יבקרו ויפחידו אותנו בדרכנו החדשה, לרוב מתוך אהבה ודאגה. נצטרך להתמודד עם זה. אולי אפילו יצחקו עלינו, ישמיעו באוזנינו סיפורי אימה על אנשים שעברו לאורח חיים בריא ומתו בגלל זה. אפילו לא יזמינו אותנו לאירועים חברתיים מסוימים. כמה קושי היה סביב ארגון החתונה שלנו, שהרגשנו שאנחנו נכנעים להגיש לאורחים את מה שהם רגילים במקום את מה שאנחנו אוהבים. למזלנו הבנו שהאהבה לזולת לא תלויה בבחירות המזון שלו.
ייקח כמה שייקח, בסוף נגיע לשלב השלישי, שלב ההשלמה. שנקרא גם ההתחברות והתאחדות מחדש. למעשה השלב השני מלמד כי אין למעלה בלי למטה והדרך בין הארץ לשמיים עוברת דרך עננים. המעבר מתזונה שאינה מותאמת לאופי הדיאטטי של האדם לתזונה שכן, עוברת דרך היעדר קו תזונתי ברור. זהו תהליך של קטבים מנוגדים ועם זאת מכוננים זה את זה ובלתי ניתנים להפרדה. שלב ההתחברות מחדש נתפס כשלב בעל קדושה. ככל הנראה בגלל שהוא מפר או ממוסס את הנורמות השולטות ומאפשר יותר ביטוי לעצמי הייחודי של כל אחד.
כך הרגשתי ועודני מרגישה כשגיליתי את התזונה המבוססת על מזונות חיים ומלאי אור. פתאום נראה לי כל-כך ברור וטבעי שהיקום דאג למזון המותאם ביותר לבני-אדם, בלי שנצטרך לבשל, לשנות או לעבד אותו. הוא מוכן וזמין לאכילה כפי שכל המזונות, של כל היצורים החיים מוכן ע"י אמא-אדמה. נראה לי כל-כך טבעי והגיוני שבעל חיים מסוים ישרוד טוב יותר, אם הוא מתבסס על המזון המותאם לו ביותר. היום רואים כל-כך הרבה בעלי חיים מבויתים אשר סובלים מכל אותם מחלות "השפע" שבני-אדם סובלים מהם, בעיקר סרטן. בגלל שהם נאלצים לשרוד על מזון מאוד מעובד מתועש ונחות תזונתית.
אני אף פעם לא מתפשרת על אוכל שלא טעים לי ואעשה הכול כדי לקבל מקסימום הנאה מאוכל. כל השפע העצום של פירות, ירקות אגוזים וזרעים למיניהם גורמים לי הנאה שימית ממש, יש לי תשוקה אליהם. לימדתי את עצמי להכין מגוון ענק של מתכונים חיים מופלאים, שלא יהיה לי משעמם לרגע עם התזונה הזו. חוץ מזה שהתזונה משתנה אצלנו 4 פעמים בשנה וכל עונה גורמת לי התרגשות מחודשת לקראת מה שהטבע "מבשיל" עבורנו.
המסקנה היא שאי אפשר לעבור מקצה לקצה או מניגוד לניגוד, בבת-אחת. למעט אולי במקרים מאוד קיצוניים של אנשים שכבר חולים במחלה קשה ומבינים ששינוי תזונה ואורח חיים יכול להציל את חייהם. אבל הרוב הגדול חייב לעבור את 3 השלבים האלו, הניתוק, אח"כ העמידה על הסף עד לשלב ההתחברות מחדש וההרמוניה. השוני מאחת לאחר, הוא משך הזמן שנמצאים בשלב השני. אל תאיצו בעצמכם ואל תנסו לזרז את המעבר בין השלבים. במקום זאת, פעלו על-פי האינטואיציות הגופניות שלכם. תנו לגוף שלכם להדריך אתכם בתהליך.
אהבתם את הפוסט, הוא היה שימושי עבורכם, שתפו את חבריכם ברשתות החברתיות
רוצים לדעת ולטעום עוד מהעולם הנפלא הזה ? הירשמו למחזור 6 לקורס "בריאות טבעית ורוא-פוד" .
מספר המקומות מוגבל
לחצו כאן למעבר לקריאת הפרטים על הקורס
קראו את הפרטים, מלאו בתחתית העמוד אליו תועברו שם וטלפון ואני מיד חוזרת אליכם עם מענה לשאלות והסברים נוספים.
באהבה,
דפי
