איך הפסקתי לחשוש מפני הצום ולקבל אותו כברכה ומנוחה מלאה לגוף ולנפש? הקשר שבין הצום הרוחני לצום הבריאותי. כיצד הצום הבריאותי יכול לשפר משמעותית את הבריאות ואיכות החיים? ו-5 טיפים מה לאכול ואיך להנהוג לפני, תוך כדי ואחרי הצום.
אני צמה ביום כיפור מסיבות משפחתיות ומסורתיות מאז גיל 12. כשהייתי קטנה חיקיתי את הגדולים: לא אכלתי ולא שתיתי, נמנעתי משימוש במכשירי חשמל וטלפון, וחיכיתי בקוצר סבלנות לרגע הנכסף. בו, הבנים יחזרו מבית-הכנסת בלבוש לבן, נחלק נשיקות וברכות על שהגענו לרגע הזה, יחד נרים לחיים ונרווה את הצמא עם לגימת לימונדה ראשונה. הרגשתי שאני מוכנה לעבור את הסבל של הצום רק בשביל אותו רגע מרגש ומאחד. אבל היו לי חששות כבדים לפני כל צום, כל כך פחדתי מצימאון שנהגתי לשתות גאלונים של מים, כאילו אני חלק מעולם הצומח. בארוחה המפסקת הייתי ממלאה את גופי אוכל עד שכבר לא יכולתי לנשום. כל זה בעידוד עיתונים וכתבות שממליצות מה לאכול ואיך להתנהג לפני ואחרי הצום, שגם הם כנראה בתוך הפחד מפני כמה שעות ללא אוכל. בלילה הייתי יוצאת לפגוש חברים עד השעות הקטנות מתוך הנחה שאם אלך לישון מאוחר אקום מאוחר ויהיו לי פחות שעות של סבל. הקושי העיקרי היה להתעורר בבוקר ולא לשתות קפה, כי אז היו מתחילים כאבי ראש בלתי נסבלים. זה לא שקפה מרפא מכאבים, אלא ברגע שמפסיקים לצרוך את הקפאין (הגורם לבעיה), יש לגוף הזדמנות להפטר ממנו (הפתרון).
בשש השנים האחרונות, דברים השתנו אצלי והיום כבר אין לי כל חשש מפני צום של יממה שלמה. להיפך, אני ממש בצפייה אליו. מרגיש לי כמו הזדמנות פז להשתחרר מרוב הכבלים היומיומיים שלנו ולהרגיש התעלות וחופש. יש משהו משחרר בהמנעות מאכילה. ביום-יום אנחנו במרדף בלתי-פוסק אחרי תענוגות האכילה שכמעט תמיד גורמות לנו בסופו של יום לתחושה כבדה ולא נעימה בבטן. יש לפעמים תחושה שאנחנו חיים כדי לאכול ולא אוכלים כדי לחיות. חלק גדול מהאכילה שלנו היא רגשית. לכן, יום אחד בשנה של משמעת עצמית ודחיית סיפוקים גורמת להרגשה טובה, נפשית ופיזית.
את השינוי התפיסתי שלי אני חווה לאחד המורים הרוחניים שלי, ד"ר הרברט שלטון, מנסח גישת ההיגיינה והבריאות הטבעית.ד"ר שלטון הוא לא פחות פילוסוף וסופר מאשר רופא. בין שלל ספריו המעולים, הכתובים בצורה ברורה וכנה, ניתן למצוא את הספרון "הצום עשוי להציל את חייך". בתחילה הייתי מאוד סקפטית לגבי הכותרת, אך כשהתחלתי להרהר בנושא הבנתי כמה הצום והמנוחה הם כלים טבעיים לשפר ולהשיב את הבריאות לתקנה.
ישנם הרבה קווי דימיון בין הצום היהודי-רוחני לבין הצום הבריאותי. לא פעם אנו רואים שמצוות ביהדות קשורות גם לבריאות, למשל מצוות נטילת ידיים לפני ארוחה או קידוש לקראת הסעודה נועדו בין היתר לעזור לנו לעשות הפרדה בין שאר העיסוקים לבין האכילה וכך אנו אוכלים באופן יותר מודע ופחות רגשי. הן את הצום הדתי והבריאותי יש לבצע תוך הקפדה על מנוחה מלאה. צריך להתנתק מהמחשבות היומיומיות המטרידות, לא לעשות פעילות אינטנסיבית, לא ללכת לעבודה או לסוע ברכב, לדבר בטלפון, להפעיל מכשירי חשמל. אפשר לרכז את המחשבות בהתבוננות פנימית וטיפוח רגשות חיוביים, ללא ביקורת ושפיטה. תפילה היא סוג של התבוננות, פנייה והודיה לאלוהים (אלוהים = טבע בגימטריה).
ההבדל המשמעותי בין שני סוגי הצומות הוא משך הזמן. מצוות צום יום כיפור נמשכת יממה שלמה ללא אוכל וללא שתייה והצום הבריאותי יכול להמשך מספר ימים (עם שתיית מים מזוקקים לפי תחושת צמא) עד שהגוף מראה סימנים שהוא סיים את תהליך ההתנקות ומוכן לקבל מזון.
צום ממושך כשלעצמו אינו תרופה ואינו מרפא, אלא עצם פעולתו מורידה מהגוף מהמעמסה הכבדה של עיכול מזון שנאכל (לשם מנותבת עיקר האנרגיה העצבית היומית שלנו) והגוף מתפנה לסלק את הפסולת הרעלית שהצטברה בגוף במשך השנים, ובכך לשקם את אברי הגוף ולהחזיר את הבריאות. נכון אמנם שהגוף פועל לסלק פסולת מטבולית ורעלים מהגוף בכל רגע נתון, אבל לרוב הוא לא מספיק לנטרל את כולם. מבחינת הגוף, שאף פעם לא טועה, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לאחסן את הרעלים העודפים ולחכות להזדמנות לסלק אותם. הצום הבריאותי או במילים אחרות, המנוחה המלאה, היא ההזדמנות לה הגוף מחכה. כאשר אנחנו משיבים את מאזן הרעלים לתיקנו באמצעות צום ולאחריו מסגלים אורח חיים בריא ומאוזן, אנחנו מרגישים הטבה משמעותית בבריאותינו. יש המעידים על מראה עור צעיר וקורן יותר, שיפור משמעותי בראייה, אחרים נפטרים ממשקל עודף, יש יותר רצון לעשות פעילות גופנית, התשוקה לחיים גוברת, יש יותר תחושה של שמחה וסיפוק, צלילות מחשבתית ועוד.
הסיבה העיקרית בגללה אנשים סובלים מן הצום, היא לא כפי שנוהגים לחשוב. לא המחסור באוכל למשך יממה גורמים לתחושה של חולשה או סחרחורת, אלה הם תסמינים אופייניים של ניקוי רעלים (בדרגות שונות אצל אנשים שונים). כאב ראש, דכדוך הנפש, כאבי שרירים, כל אלה הם סימנים שהרעלים הצליחו סוף-סוף להשתחרר מהתאים והם עכשיו בזרם הדם בדרך להיות מסולקים דרך אברי ההורקה. רעלים הם חומציים וכאשר הם נמצאים בדם הם גורמים לכאבים. מטרת המנוחה המוחלטת בזמן הצום היא לאפשר להם לצאת מזרם הדם כמה שיותר מהר וללא הפרעות. רצוי להיות בהרפיה מוחלטת, לא לשקוע במחשבות, לשהות שעות ארוכות במיטה, עם חלון פתוח ותחלופה של אוויר צח.
תופעות ניקוי נוספות שיופיעו מספר שעות אחרי תחילת הצום הם התכסות הלשון בשכבה לבנה או צהובה, המצביעה על תחילת תהליך הניקוי. ככל שצבע ההפרשה כהה יותר, מראה הדבר שהצורך בצום היה גדול ודחוף יותר. הטעם בפה נהיה דוחה ויש הרגשה ברורה של דבקות לא נעימה שאי אפשר לסלקה. לעיתים תורגש בחילה (נשים בשליש הראשון להריונן עשויות לסבול מבחילות, בלי קשר לצום, שמקורן בתהליך הניקוי שהגוף מאלץ את עצמו לעשות על מנת לספק סביבה נקייה מרעלים לעובר). יש להתאזר בסבלנות עד שתחושות אלה יחלפו.
את ההדרכה לצום הבריאותי, יש לקבל מאדם מוסמך ובעל ניסיון ורצוי שכל מי שרוצה לבצע תהליך ניקוי כזה ייקרא קודם לכן ספרות מקצועית בנושא. אני ממליצה לקרוא את הספר "הצום עשוי להציל את חייך" של ד"ר הרברט שלטון או את הספר "בריאות טבעית מה היא?" של אליהו לוי. אין להתחיל בצום שנמשך יותר מ-2-3 ימים, אלא אם הינך משוכנע שזוהי דרך מצוינת ובטוחה להשבת הבריאות, ואין לשכנע איש להיכנס לצום, אם האדם מלא פחדים מהתהליך.
אני ממליצה לעשות קפיצות קטנות למים ולאמץ הרגלי חיים נאותים לפני שמגיעים לריפוי באמצעות צום ממושך, אלא אם המצב הבריאותי הוא ברמה שאין דרך אחרת. בתור התחלה, אני ממליצה להוריד בהדרגתיות את המוצרים המעובדים והמתועשים מהתפריט ולהעשיר את התפריט בשפע של פירות וירקות, רצוי במצבם הטבעי ורצוי ממקור אורגני ואיכותי. בנוסף אני ממליצה שהארוחה הראשונה של היום תהיה מפירות עונתיים ועסיסיים בלבד. יש לאכול את ארוחת הבוקר רק כשמופיעה תחושת רעב אמיתית. אם אנחנו לא בטוחים האם אנו מרגישים רעב אמיתי ניתן לשתות חצי כוס מים ולהמתין חצי שעה. ההמלצה הנוספת היא לאמץ תזונה דלת-שומן ולהוריד כמה שניתן את המלח השולחני. את הורדת המלח מומלץ לעשות בהדרגה, כך לא תחושו בחסרונו. כל אלה הם מדרגות חשובות בתוך מעגל השינוי התזונתי.
בחזרה לצום ביום כיפור, אני רוצה לתת כמה טיפים כיצד לנהוג ולאכול לפני בזמן ואחרי הצום. הטיפים מתאימים במיוחד לאלו שכבר עשו צעד אחד או שניים לעבר הבריאות הטבעית והדברים אינם זרים להם לחלוטין:
1. בשעות שלפני תחילת הצום יש לאכול 2 ארוחות פירות עסיסיים. הראשונה בסביבות 9-10 בבוקר והשנייה בסביבות בצהריים13-14. הפירות המומלצים נכון לעונה זאת הם: תאנים, מנגו, ענבים, אגסים, תפוחים, נקטרינות, רימונים ותמרים. ניתן לאכול אותם בשלמותם או להכין שייק-פירות. אני מאוד אוהבת ארוחת מונו. כלומר סוג פרי אחד בכל ארוחה עד תחושת שובע וסיפוק. ניתן לשלב עלים ירוקים כמו חסה, סלרי, פטרוזיליה.
2. בארוחה המפסקת (בסביבות השעה 17) יש לאכול סלט טרי גדול המורכב מעלי חסה אורגנית, פירות וירקות. ניתן לפזר מעל חופן של אגוזים. או להכין רוטב בבלנדר. ניתן גם לאכול תבשיל ירקות עם פחמימה כלשהי או מנה חלבונית. בכל מקרה, יש להימנע ממלח ותבלינים חריפים אחרים כמו שום ובצל.
3. במהלך הצום חשוב להקפיד על כמה שיותר מנוחה במיטה עם חלונות פתוחים. במהלך הצום רצוי לשבת כ-20 דקות באור השמש. חשוב להתנתק מכל העיסוקים הרגילים והדאגות היומיומיות. לא להיכנס לוויכוחים מיותרים ולא להסתכל בטלוויזיה. אפשר לטייל קצת, אם מזג האוויר נח.
4. אם מופיעים תסמינים של ניקוי רעלים, כמו אלו שתוארו לעיל, יש להתאזר בסבלנות ולא לדאוג. יש לקבל בברכה את הסימנים הללו ולהודות לגוף על העבודה הנפלאה שהוא עושה. יכול להיות אפילו שהדופק יהיה מואץ, בשל המאמץ הגדול של הגוף לטהר את עצמו. לעיתים הדופק כה חזק שניתן ממש לראות את דפנות הבטן מתרוממות עם כל פעימה, זה סימן לכך שזרם הדם לאזור הבטן הוא חזק ביותר ועבודת הניקוי מתבצעת בכל
5. איך נכון לשבור את הצום ולחזור לאכילה? יש להתאים את סוג המזון שאנו אוכלים עם שבירת הצום וגם את כמותו. בגלל שמדובר על צום קצר שלבי החזרה להרגלי התזונה הרגילים הם מהירים יותר. מומלץ לשבור את הצום עם חצי כוס מים וכחצי שעה לאחר מכן לאכול ארוחת מונו מפרי עסיסי כלשהו. רצוי לחכות לתחושת רעב אמיתית לפני הארוחה הבאה. ובכל מקרה רצוי שהיא תהיה קלה. צריך להמנע מהגזמה בכמות האוכל הנצרך ולהיות עירני לתגובות הגוף לאחר כל ארוחה. אפשר שתהיה זו ארוחה של סלט-ירקות לא גדול בליווי כמות קטנה של אגוזים או שקדים או טחינה או אבוקדו.
לסיכום, יש להתייחס לצום כדבר טבעי. הצום יכול להיות כלי טוב לשימור וחיזוק האנרגיה העצבית שלנו. אין מה לחשוש מנזק בריאותי או חוסרים בגלל צום של יממה אחת. אם אנחנו סובלים מכאבים בגלל צום של יום אחד, זה יכול להיות נורית אדומה בשבילנו שהגוף זקוק לכך במיוחד ויש לשקול אופציה של שינוי תזונתי לאחר מכן. אני גם ממליצה לכל מי שרוצה להפסיק לשתות קפה לקחת את היום הזה כנקודת התחלה מצוינת. עיקר תופעות הניקוי של קפאין באות לידי ביטוי ב-24 שעות הראשונות. אם עברנו אותן, ההמשך יהיה הרבה יותר קל.
בהצלחה.
אני כאן בימים הקרובים לכל שאלה והתייעצות
שתהיה שנה טובה וגמר חתימה טובה.
